יש כמובן סוגים נוספים, אך אלה הם העיקריים, בואו נתחיל:

פרוטוקול זמן רשת (NTP)

פרוטוקול NTP הוא הפרוטוקול הנפוץ ביותר, הוא משמש לסנכרון שעוני מערכות מחשב, לכן הוא נפוץ מאוד. הוא מבטיח סנכרון של שעוני המערכת בדיוק של מילי-שניות.

תעשיות: חברות מסחריות, צבא, טלקום (תקשורת) וכו’.

יישומים בשטח: סנכרון מחשבים, מסדי נתונים, קלט-פלט מאנטנות ועוד

דוגמה להבנה קלה: ברשת הפנימית של כל חברה לדוגמה, דרך פרוטוקול NTP מסנכרנים את כל המחשבים והרכיבים ברשת, זה מסייע לשמור על סנכרון כל השרתים והמחשבים, ומבטיח אמינות בהודעות ובתקשורת בין מכשירים, ועוד.

פרוטוקול זמן מדויק (PTP)

PTP מספק דיוק גבוה יותר מ-NTP, לרוב בטווח של ננו-שניות. פרוטוקול זה חיוני בסביבות בהן נדרש תזמון מדויק ביותר.

תעשיות: פיננסים, טלקומוניקציה, שידור.

יישומים בשטח: מסחר בתדירות גבוהה, סנכרון ציוד רשת

דוגמה להבנה קלה: מוסדות פיננסיים משתמשים ב-PTP לסמן עסקאות בזמן בדיוק של מיקרו-שניות, לעמוד בתקנות ולהפחית השהייה במסחר בתדירות גבוהה.

פרוטוקול IRIG

פרוטוקול IRIG מכיל בתוכו מגוון תתי פרוטוקולים, לדוגמה IRIG-B, או IRIG-A וכד’.

פרוטוקול זה מתאים במיוחד כשיש צורך בסנכרון פנימי של המערכת, ולא בסנכרון חיצוני, ככה שלא רלוונטי אם השעה היא 9:29 בעולם האמיתי והשעה היא 13:44 בתוך המטוס, כל עוד כל הרכיבים במטוס חושבים שהשעה היא 13:44 – זה לא ייפגע בביצועים.

תעשיות: תעופה וחלל, ביטחון וצבא

יישומים בשטח: רחפנים, מערכות רדאר

דוגמה להבנה קלה: במערכות תעופה בטחוניות, כמו רחפנים או מטוסים, פרוטוקול IRIG מבטיח שהנתונים מהחיישנים של כלי הטיס יהיו מסונכרנים בדיוק מירבי בינם לבין עצמם, ושרגע השיגור של מטען או טיל שיוצא, ייצא בזמן ויגיע למיקום הנכון.

לסיכום

סנכרון זמן מדויק הוא טכנולוגיית בסיסית התומכת ברכיבים קריטיים כמעט בכל תעשייה. להכיר את הסוגים השונים יכול לעזור לכל מהנדס או איש IT שעובד בתעשייה להבין ולבחור את הפתרון הנכון לצרכים הספציפיים שלו.